פעם היתה נסיכה שקראו לה נושי, והיא היתה בת 6 (תלוי גיל הילדים). יום אחד לנושי היתה יומולדת, ואבא ואמא רצו לקנות לה את המתנה השווה בעולם. המלך והמלכה שאלו מה היא תרמה ליומולדת, והיא ענתה- את המתנה השווה ביותר בעולם.
המלך והמלכה שברו את הראש- מהי המתנה השווה בעולם (לשאול את הילדים לרעיונות)
הם היו ממש מבולבלים. הם אמרו שהם לא יודעים מה התשובה. הם החליטו להפנות את השאלה לנתינים. הם הוציאו כרוז- שיפרסם את הדבר לכל האנשים בממלכה- ביום שלישי יש לנושי יומולדת, ומי שיש לו את המתנה השווה בעולם, שיבוא איתה למסיבה.
(להשמיע דהרות סוסים..) וכך הכרוז התחיל לרכוב, מר, מהר, מהר, מעיר לעיר. ירד מהסוס, חיצרץ בחצוצרה- "הקשיבו הקשיבו, ביום שלישי בשעה 2, תתקיים חגיגת יום ההולדת של נושי, כל מי שיש לו את המתנה השווה בעולם מוזמן להגיע אליה.." ושב לארמון.
ביום שלישי ב-2 נפתחו שערי הארמון, ונושי היפהפיה, לבושה שמלה מהממת, עמדה וציפתה לראות את המתנה השווה בעולם. ראשון הגיע אביר, מוציא קופסא מרובעת, שולף מחרוזת פנינים מדהימה. נושי מסתכלת בהתרגשות, מתקרבת כדי לקחת את השרשרת. האביר נרתע ומציע לא לענוד את זה כעת, כדי שלא ילך לאיבוד. נושי מסתכלת ואומרת- זו מתנה נהדרת, אך לא את זה אני מחפשת, הייתי רוצה מתנה שאני יכולה להלך איתה ללא חשש, אני מודה אך לא תודה.
נכנס לארמון נסיך. הוא הגיע ממדינה קטנה, כולו הוד והדר, עם כתר לראשו, וגלימה אדומה ארוכה ארוכה, ובסופה משרת. הנסיך הוציא קופסא, ובתוכה שמלת תחרה עבודת יד, עם פרחים וציפורים. נושי הוציאה אותה, הסתכלה, מדדה, הסתכלה. השמלה התנופפה. אמרה- השמלה היפה ביותר שקיבלתי. אבל כעת אני בת שש, מה יהיה בעוד שנה? אני רוצה שהיא תישאר איתי לנצח. זו השמלה הכי יפה בעולם, אך לא המתנה הכי שווה בעולם.
הגיע האופה- עם חיוך מאוזן לאוזן. הביא עימו עוגת קומות. בקומה הראשונה- עוגה טבעונית, בקומה השניה- עוגה חלבית, בשלישית- פרווה, ברביעית- שוקולד, בחמישית- תותים וקצפת. ועליה כתוב- נושי בת 6.
נושי הזילה ריר. היא היתה נרגשת, ואמרה- אני בטוחה שזו העוגה הטובה בעולם, אך לא המתנה הכי שווה בעולם- היא לא תישאר איתי.
וכל הגיעו אל נושי מתנות רבות. כולם מסביב כבר היו עצבניים- כי נושי לא קיבלה את מבוקשה.
לפתע הגיע איכר ובידו שק. מה יש בתוך השק? פתח האיכר את השקיק והראה לנושי (מוציאים שקיק עם אדמה). רעש והמולה בקהל. ופתאום- המלך מתגלגל מצחוק. למלכה היה לא נעים- אז היא ציחקקה מאחורי ידיה. כולם צוחקים, צוחקים. רק נושי הסתכלה על האיכר בפליאה, פנתה אל האיכר וביקשה שיביא לה לראות.
האיכר לקח את נושי לטיול, והראה לה מה צומח באדמה, מה גדל בה. האיכר הסביר שהאדמה מצמיחה הכל- הכל בא מהאדמה.
נושע אמרה- נכון, כל מה שיש פה מתחיל מהאדמה, אבל אני מאוד אוהבת לשלק. אפשר לשחק איתה? בטח- השיב האיכר. ונושי כ"כ שמחה, והחלה לדשדש בבוץ. אמרה לאיכר- אתה יודע, אני מרגישה שבאמת הבאת לי את המתנה השווה בעולם.
